גזר דין בתיק ת"פ 16540-11-11

דברי רקע ופרטי הסדר הטיעון  

1.         הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום המתוקן והורשע בעבירות המפורטות בו. במועדים הרלבנטיים לכתב האישום פעל סוכן משטרתי במטרה לרכוש סמים מסוכנים מסוחרי סמים באזור השפלה (להלן - הסוכן). בין הסוכן לנאשם קיימת היכרות מוקדמת. במסגרת הפעלתו הונחה הסוכן על ידי המשטרה לבצע עסקת סמים עם הנאשם.

2.         על פי האישום הראשון, בתחילת חודש פברואר 2011, ועובר ליום 8.2.2011, הנאשם מכר לסוכן  4 "פלטות" של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 399.7 גרם תמורת סך של  9,800 ש"ח. בגין האירוע הנ"ל הנאשם הורשע בביצוע עבירה של סחר בסמים לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן - הפקודה).

3.         על פי האישום השני, ביום 25.5.2011 הנאשם מכר לסוכן 3 "פלאטות" של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 299.67 גרם תמורת סך של 6,600 ש"ח. העבירה הנ"ל בוצעה בעת שהנאשם הפר מעצר בית שהוטל עליו בתיק מספר 15120-05-11 של בית המשפט השלום ברמלה.  בגין האירוע הנ"ל הנאשם הורשע בביצוע עבירה של סחר בסמים לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודה וכן בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

4.         במסגרת הסדר הטיעון הנאשם צירף את התיקים הבאים של בית המשפט השלום ברמלה והורשע על פי הודייתו בעבירות המפורטות בהם:

א.      תיק מספר 15108-05-11 ואשר עניינו עבירה של החזקה סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו- (ג) לפקודה בכך שביום 17.4.2011 החזיק הנאשם סם מסוג חשיש במשקל של 20 גרם נטו.

ב.       תיק מספר 1379-05-10 ואשר עניינו עבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, בכך שביום 25.9.2009 הנאשם החזיק סכין בתא הכפפות של רכב שבו נסע.

5.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו בגין כל התיקים שפורטו לעיל יושת על  הנאשם עונש מאסר בפועל של 21 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון. אורך המאסר על תנאי והפסילה וכן גובה הקנס הושארו לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר בא כוח המאשימה טענה לחומרה ובא כוח הנאשם לקולא. במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי יוכרז על הנאשם כסוחר סמים לפי סעיף 36א(ב) לפקודה. המאשימה ביקשה לחלט רכב מסוג מזדה 323 הנושא מספר רישוי 7009029 (להלן - המזדה) וכן סך של 10,000 ש"ח במזומן שהופקדו בתיק מספר  11-04-34858 של בית המשפט השלום בראשון לציון (להלן - הכסף). המאשימה טענה כי המזדה והכסף מקורם מרווחים בעסקאות סמים שבוצעו על ידי הנאשם ולכן דינם להיות מחולטים בעוד שבא כוח הנאשם טען שאין מקום לחלט את המזדה ואת הסכום הנ"ל מאחר ולא הוכח שמקורם בכספים שהגיעו לידי הנאשם מביצוע עסקאות סמים. חומר החקירה הרלבנטי להכרעה בבקשה לחילוט הוגש לעיוני.

6.         בא כוח המאשימה הגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם ואשר ממנו עולה כי לחובתו 9 הרשעות קודמות בעבירת רכוש, אלימות וסמים וריצה בעבר גם עונשי מאסר בפועל.  בא כוח הנאשם טען שהנאשם מבקש לסיים את מכלול התיקים הפליליים שנפתחו כנגדו ולהתחיל בחיים חדשים הרחק מעולם הסמים וכן הפנה לעובדה כי הנאשם הוא אב לילדה בת שנה וארבעה חודשים. יובהר כי ההסדר לגבי אורך המאסר בפועל שיושת על הנאשם ושאר רכיבי העונש (מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה וקנס כספי) הוא סביר ובכוונתי לכבדו.

הבקשה לחילוט

7.         חילוטו של רכוש, מכוח הפקודה, מטרתו לייעל את המלחמה בעברייני סמים על ידי שלילת רכוש שהושג על ידם במסגרת פעילותם הפלילית. שלילת רווחיו של סוחר סמים, שהינם פרי מעשי עבירה, הינו מכשיר רב עוצמה בביעור נגע הסחר בסמים. עם זאת, האינטרס הציבורי הטמון במוסד חילוט רכוש העבריין אינו מוחלט. הוא עשוי לסגת בפני אינטרס קנייני של בעל זכות ברכוש המיועד לחילוט. לפיכך, בפסיקה נקבע כי דווקא העובדה כי היקף הרכוש החשוף להליך החילוט הוא רחב מאוד, מחייב הדבר איזון ראוי תוך התחשבות באינטרסים אחרים ובתוכם הגנה על זכות קנין של מי שאין לו קשר לעבירת הסמים, במיוחד נוכח ההגנה החוקתית הניתנת כיום לזכות הקנין בחוק יסוד : כבוד האדם וחרותו. לא יחולט רכוש הקשור בעבירת סמים באם הוכיח אדם כי רכש את  הרכוש בתמורה ובתום לב (ע"פ 4496/04 מחג'נה נ' מדינת ישראל, פורסם ב- "נבו", ניתן ביום 11.9.2005, פסקה 6 לפסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ'יה - להלן הלכת מחאג'נה).

8.         בבוא התביעה לבקש את חילוטו של רכוש של הנאשם, פתוחות בפניה שני דרכים לעשות כן : האחת - להוכיח לגבי "סוחר סמים" כי רכוש ספציפי של הנידון הושג בעבירה של עיסקת סמים ואזי הרכוש יהפוך לבר חילוט, וזאת לפי סעיף 36א(ב) לפקודה. דרך שניה הפתוחה בפניה היא להסתמך על החזקה שבסעיף 31(6) לפקודה (להלן - החזקה). חזקה זו מבחינה בין רכוש המצוי בחזקתו של הנאשם או בני משפחתו הגרים עימו לבין רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו אליו ללא תמורה. גם אלה ייחשבו מכח החזקה כרכוש שהושג בעבירה של עיסקת סמים, אלא אם הנידון הפריך חזקה זו בדרך המפורטת באותה הוראה. אולם בטרם תוחל החזקה, על התביעה להוכיח את התנאים המוקדמים להחלתה, קרי : כי מדובר ברכוש של הנידון, או רכוש של בן זוגו ושל ילדיו שטרם מלאו להם 21 שנים, או כי מדובר ברכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו, או שהעבירו לאותו אדם ללא תמורה. בלא הוכחת התנאים הרלבנטיים להקמת החזקה היא לא תחול. משעמדה התביעה בנטל להוכיח את חלותה של החזקה, עומדת לנידון הזכות הדיונית להפריך את החזקה כאמור בסעיף 31(6)(א)(אא) ו- (בב) לפקודה. לצורך כך מדובר בנטל הוכחה של מאזן הסתברויות, ודי בהגשת גרסת הגנה המסתברת יותר והגיונית יותר מהגרסה הנוגדת (ראו הלכת מחג'נה, פסקאות 8 ו- 9).

9.         עם הכללים הנ"ל באמתחתנו נבחן להלן את בקשת החילוט לגבי המזדה והכסף. מטיעוניה של בא כוח המאשימה לעניין החילוט עולה שהיא מבקשת לחלט את המזדה והכסף לפי הדרך השנייה, היינו תוך היזקקות לחזקה שמופיעה בסעיף 31(6) לפקודה, כאשר על הנאשם מוטל הנטל להפריך את החזקה (פרוט' מיום 14.6.2012, עמ' 13 ש' 6 - 8). בנסיבות אלה, על התביעה להוכיח תחילה שהרכוש (המזדה והכסף) שייך לנאשם או לבת זוגו, על מנת שניתן יהיה להחיל את החזקה.

המזדה

10.        הגב' קארין מימון (להלן - קארין) הינה הבעלים הרשום של המזדה. קארין נישאה לנאשם במהלך שנת 2008 והתגרשה ממנו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ב-1.6.2009. (ראו תעודת הגירושין). יחד עם זאת, מתיק החקירה עולה בבירור, הן מהודעותיו של הנאשם (מיום 31.10.2011 ומיום 27.12.2011) והן מהודעותיה של קארין (מיום 1.11.2011, 2.11.2011, 27.11.2011) , כי לאחר הגירושין המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת ביחידת מגורים השייכת להוריו של הנאשם. כמו כן, השניים מנהלים  משק בית משותף ולאחר גירושיהם אף נולדה להם ילדה משותפת שתאריך לידתה הוא 17.2.2011 (ראו  תמצית רישום ממרשם האוכלוסין בעניינה של קארין). יוצא מכך שמדובר בבני זוג לכל דבר וענין ותעודת הגירושין שיש ביניהם איננה רלבנטית לצורך ההליך שבפני. לפיכך, לאחר שהנאשם הוכרז כ-"סוחר סמים" ניתן להחיל את החזקה המופיעה בסעיף 31(6) לפקודה לגבי המזדה, בהיותו רכב שנמצא בבעלותה של בת זוגו של הנאשם ואשר חזקה שנרכש מכספי סמים. נותר לדון בשאלה באם הנאשם או בת זוגו הפריכו את החזקה הנ"ל כאמור בסעיף 31(6)(א)(אא) ו- (בב) לפקודה.

11.        במקרה דנן, הנני קובע כי אין מקום להורות על חילוט המזדה וזאת מאחר והחזקה נסתרה. להלן נימוקי :

א.         בתיק החקירה ישנו הסכם הלוואה שנטלה קארין מבנק הפועלים שבו מתנהל חשבונה האישי (ללא הנאשם) מיום 5.6.2011. סכום ההלוואה היה 33,000 ש"ח ובסעיף 2 להסכם ההלוואה נאמר :

                                    "מטרת ההלוואה

2.        הקרן ניתנה למטרה : רכב משומש, ואנו מתחייבים להשתמש בה למטרה זו בלבד"

ב.         למחרת, ב- 6.6.2011, קארין רכשה רכב שנושא מספר רישוי 5099851 (להלן - הרכב הקודם) ואשר נשאר בבעלותה עד ליום 28.8.2011 (ראו אישור ממשרד התחבורה מיום 11.1.2012) ;

ג.          קארין הסבירה בהודעתה כי הרכב נרכש בכספי ההלוואה מדוד בשם אלי גוזלן במחיר שהינו נמוך ממחיר המחירון (ראו הודעתה של קארין מיום 27.11.2011, עמ' 1 - 2). לטענתה הרכב נרכש על ידה תמורת סך של 40,000 ש"ח באמצעות סכום ההלוואה והשלימה את היתרה מכספים שהיו לה מעבודתה בתחום הפדיקור. יצויין כי הפער בין מחיר הרכישה של הרכב לבין מחיר ההלוואה איננו משמעותי, וזאת במיוחד כאשר אני לוקח בחשבון את העובדה שמדובר ברכישה של רכב מקרוב משפחתה. כמו כן, לא הוכח בפני שאותו קרוב משפחה קשור לעבירות הסמים שביצע הנאשם. 

ד.         הרכב הקודם ניזוק באופן מוחלט (total loss) ב- 20.7.2011 וקארין קיבלה פיצוי מהחברה שביטחה את הרכב היא חברת "מנורה" בסך של 40,783 ש"ח (ראו מכתב של חברת מנורה מיום 19.9.2011). קארין טוענת שעם הפיצוי הנ"ל פרעה את ההלוואה שהיתה לה בסך של 30,000 ש"ח ועם היתרה מימנה חלק מעלות המזדה שנרכשה בסך של 19,300 ש"ח והשלימה את הסכום הנותר מכסף שהיה לה מעבודתה (ראו הודעתה מיום 2.11.2011, עמ' 2).